לקריאת תיק המתאר את סיפורם האישי של הנפגעים
בדיון שנערך בבג"ץ ביום 12.10.2009 בשלוש עתירות שהגיש המוקד, להחזרת גופותיהם של 4 פלסטינים לידי משפחותיהם, קבע ביהמ"ש כי בשל עסקת חליפין אפשרית בעניינו של גלעד שליט, אין זו העת לדון בנושא. לפיכך דחה ביהמ"ש את הדיון בעתירה בשישה חודשים נוספים. יש לציין כי שתיים מהגופות מוחזקות בידי ישראל מאז 1998, אחת מאז 2001 והרביעית מאז שנת 2003.
התעמרות המדינה במשפחות ההרוגים בחסות ביהמ"ש, אורכה כמשך שנות הכיבוש, ודחיית הדיון בעתירה הנוכחית על ידי ביהמ"ש - במסגרת מאבקן של המשפחות לקבל לידיהן את גופות יקיריהן על מנת להתאבל עליהם ולהביאן לקבורה ראויה - אינה מקרה בודד כשלעצמו. לאחר שנים רבות של מדיניות מזגזגת, שנמשכה משנת 1967, פסקה ישראל בסוף שנת 1994 מלהשיב גופות של פלסטינים למשפחותיהם, למעט במקרים חריגים.
בנוסף לסירובה להחזיר את גופות הפלסטינים שבחזקתה, נהגה בהן ישראל בצורה מבזה ורשלנית. ממידע שחשף המוקד תוך כדי פעילותו בנושא, עלו בעיות מהותיות בזיהוי הגופות ובאיתורן, בין השאר בשל האופן המזלזל בו טיפלה ישראל בקבורתם של מי שנהרגו בעת שביצעו פעולות נגד ישראלים, או שנהרגו בהיתקלויות ובפעולות חיסול של הצבא.
בעקבות המידע שנחשף במסגרת העתירות שניהל המוקד בבג"ץ עוד בשלהי שנות התשעים, הורה הרמטכ"ל על הקמת ועדת חקירה צבאית לעניין "הטיפול בחללי אויב".
ממצאי הדו"ח שפירסמה הוועדה מאשרים קיומם של ליקויים חמורים בהליך תיעוד וסימון גופות ההרוגים, כמו גם את היחס המבזה לו זכו הגופות. כך, בין השאר, קבעה הוועדה כי רוב בעלי התפקידים הרלבנטיים שהופיעו בפניה לא היו מודעים לנוהלי הצבא בנושא; כי הפקודות בנושאים של סימון גופות, קבורה על פי צו, קבורה בקברים נפרדים ועוד - אינן מקוימות; וכי תחזוקת בתי הקברות לחללי אויב לקויה. דוגמה מובהקת אחת מיני רבות לתחזוקה הלקויה של בית הקברות היא גללי פרות שנמצאו בין הקברים.
בעקבות פירסום הדו"ח וההמלצות שהגישה הוועדה בעקבותיו, חלו שיפורים מסוימים בנושא אך הסירוב העקרוני להחזרת הגופות למשפחות בעינו עומד. לטיפול הכושל בגופות השלכות מרחיקות לכת, מלבד ביזוי כבוד המת. כך, בין השאר, במסגרת דיונים בשנת 2004 בעתירה שהגיש המוקד, דרשה ישראל - למרות הודעת המדינה לפיה החליטה לשנות את מדיניותה וככלל להשיב גופות לידי משפחותיהן - כי המשפחות הן שיישאו בנטל הכספי הגבוה שכרוך בהוצאת הגופות מקבריהן ועריכת הבדיקות הגנטיות לצורך זיהוין. חשוב לציין כי לא מן הנמנע שאותן בדיקות גנטיות היו מתייתרות בחלק מן המקרים, אם טיפולה של המדינה בגופות בזמן קבורתן על ידה היה נעשה בצורה נאותה.
מאחר שעלויות הבדיקות הגנטיות גבוהות, ומעטות היו המשפחות שיכלו לעמוד בנטל הכספי, פעל המוקד להשגת הסדר בעניין ההוצאות הכרוכות בבדיקות אלה.
הדיון הנוכחי בעתירות חושף בבהירות את השיטות בהן נוקטת המדינה במטרה להתחמק מהחזרת הגופות, תוך התעללות במשפחות והענשתן על מעשיהם של ההרוגים. כאמור, הדיון התמקד בדרישת המוקד להחזרת ארבע גופות, בתוכן גופותיהם של שני אחים, שחוסלו על ידי ישראל בספטמבר 1998. תחילה סירבה המדינה לבקשת המשפחות להחזיר את הגופות, בטענה שמקום הקבורה המיועד לאחים מצוי בסמיכות להתנחלות ומשכך, קיים חשש שהלוויות ההרוגים יגררו הפרות סדר המוניות שיסכנו את תושבי ההתנחלות הסמוכה. בשל הסירוב נאלץ המוקד להגיש עתירה בעניין.
בעקבות הגשת העתירה חזרה בה המדינה מהסירוב, בכפוף לתיאום סדרי הלוויות עם הרשות הפלסטינית, תיאום שנדרש היה, לטענת המדינה, למניעת פגיעה בביטחון ובסדר הציבורי. למרות הסכמת המדינה להחזרת הגופות והסכמה עקרונית מצד הרשות הפלסטינית לשמירה על הסדר בעת הלוויות, חזרה בה המדינה מהסכמתה בטענה כי דרושה לה התחייבות
בכתב מהרשות הפלסטינית, זאת על אף שאלמנות האחים הסכימו להסדר על פיו ייקברו האחים במקום קבורה אחר, שלא בקרבת ההתנחלות ושהלוויות ייערכו במתכונת מצומצמת. משהושג לבסוף הסדר, הודיעה המדינה, בשנת 2006, כי היא מאשרת את החזרת גופות לידי משפחות בכפוף לבדיקה גנטית ובכפוף להסדרי הלוויה קפדניים, במטרה למניעת הפרות סדר.
עוד בטרם יצאה ההחלטה אל הפועל הודיעה המדינה, בעקבות תפיסת החיילים שליט, רגב וגולדווסר, כי תמשיך להחזיק בגופות ההרוגים הפלסטינים, לצורך השימוש בהן כקלפי מיקוח בעסקאות חליפין. בתחילת 2009, במסגרת עתירות המוקד, הודיעה המדינה לביהמ"ש כי גופות הרוגים המשתייכים לארגון פת"ח יוחזרו למשפחותיהם על פי בקשת המשפחות ואילו גופותיהם של אלו המשתייכים לארגוני החמאס והג'יהאד לא יוחזרו. למרות ההסכמות העקרוניות, במקרים הבודדים בהם החזירה ישראל גופות שלא במסגרת עסקאות חליפין, נעשה הדבר רק לאחר שביהמ"ש דן בטענות הפרטניות הנוגעות למשפחה הפונה בלבד.
בעקבות חזרתה של המדינה מההסכם, נאלץ המוקד לשוב ולהגיש עתירה חדשה בעניין לביהמ"ש. גם בדיון הנוכחי בעתירה, שנערך זמן רב לאחר שעסקת החליפין בעניינם של החיילים רגב וגולדווסר הושלמה והמדינה מצידה הודתה כי לא ידוע לה על בקשה פלסטינית כלשהי לכלול גופות הרוגים בעסקה עתידית בעניינו של שליט, ממשיכה המדינה ועומדת בסירובה להחזיר את הגופות למשפחות. כל זאת לא מנע מביהמ"ש לספק למדינה את חותמת הגומי הנחוצה לה, להכשיר את המשך המדיניות הפסולה בעתיד הנראה לעין.
מאז הקמתו בשנת 1988 ועד היום טיפל המוקד בבקשותיהן של 100 משפחות להחזרת גופות יקיריהן לידיהן. בעשרים מתוך הפניות הושבה הגופה לידי המשפחה. שאר הפניות עדיין תלויות ועומדות.
לצפייה בפרוטוקול הדיון בבג"ץ מיום 12.10.2009 לצפייה בעתירה מיום 11.1.2001 לצפייה בדו"ח ועדת החקירה לעניין הטיפול בחללי אויב לצפייה בדו"ח המוקד ובצלם "גופות אסורות" 
