במסגרת עתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט, הוסרה המניעה על יציאתו לחו"ל של פלסטיני תושב בית-לחם: ליקויים בהפעלת הנוהל לבירור מראש אם קיימת מניעה ביטחונית ליציאה לחו"ל, רק החמירו את הפגיעה הקשה ממילא בזכויותיו

ביום 24.9.2009, בעקבות עתירת המוקד, הודיעו גורמי הביטחון כי החליטו להתיר את יציאתו של העותר לחו"ל, בכפוף להתחייבותו בכתב "שלא להיות בקשר עם גורמי טרור". בכך תמה מסכת טרטורים שנמשכה למעלה מחצי שנה, ועמדה בדרכו לממש את זכותו לחופש התנועה והזכויות הנגזרות ממנה. 

בחודש פברואר האחרון הגיע העותר לגשר אלנבי, במטרה לצאת לירדן ומשם לטורקיה לביקור בני משפחתו ולצורכי עסקיו, אך הצבא סירב להתיר את יציאתו והוא הוחזר מהגשר כלעומת שבא, ללא נימוק. כעבור חודשיים ניסה העותר את מזלו פעם נוספת, והגיע למעבר אלנבי בתקווה כי יוכל לצאת לירדן. הפעם הופנה העותר לפגישה עם נציג השב"כ במקום, שהבהיר לו כי יותר לו לצאת לחו"ל רק אם ישתף פעולה עם כוחות הביטחון. העותר סירב, ואף אמר לנציג השב"כ שהתניית מימוש הזכויות שלו בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון אינה חוקית. אין זו הפעם הראשונה שהשב"כ יצר קשר עם העותר – במהלך שלוש השנים האחרונות ערך עימו השב"כ כמה וכמה "פגישות", בהן הופעל עליו לחץ כבד ואינטנסיבי לשתף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים.

על מנת שיוכל לצאת לחו"ל, ביקש העותר להגיש השגה על המניעה העומדת כנגדו. השגה זו היא חלק מהנוהל לבירור מוקדם, שגובש במסגרת עתירה עקרונית שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשם המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם בעניין מנועי יציאה לחו"ל. במסגרת הנוהל נקבע כי מי שהגיע ישירות לגשר ושם נמסר לו כי הוא מנוע יציאה מטעמים ביטחוניים, יוכל לפנות למת"ק ולהגיש השגה על המניעה.

ביום 30.4.2009 פנה העותר למת"ק הישראלי בבית-לחם על מנת להגיש השגה, על פי הנוהל, אולם החייל השיב לו כי "אין טפסים כאלו במת"ק". בתגובה, פנה המוקד לקצין פניות הציבור של המינהל האזרחי והתלונן על חוסר הבקיאות של החיילים, המוביל לטרטור מיותר של הפונים לקבלת שירות. ביום 9.6.2009 חזר העותר למת"ק להגיש השגה, אולם שוב סירבו חיילי המת"ק לקבל את ההשגה לטיפול, בטענה ש"הקצין האחראי לא נמצא במקום". רק לאחר התערבות טלפונית מיידית של המוקד "הסכימו" החיילים לקבל לידם את השגתו. בחלוף שישה שבועות, כפי הנדרש בנוהל, לא התקבלה תשובת המת"ק. עוד שישה שבועות חלפו וההשגה נותרה תלויה ועומדת, ללא מענה. משכך, עתר המוקד לבג"ץ ביום 9.9.2009 בבקשה להתיר את יציאתו של העותר לחו"ל, מבלי להתנות את היציאה בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון. שבועיים לאחר הגשת העתירה הוסרה המניעה נגד העותר, בכפוף להתחייבותו בכתב "שלא להיות בקשר עם גורמי טרור".

ראוי לציין כי התנית יציאתו של העותר לחו"ל בשיתוף פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים עומדת בניגוד למשפט הבינלאומי ההומניטארי, האוסר על הפעלת לחץ לשיתוף פעולה עם כוחות הכיבוש.  זאת ועוד, עצם העובדה כי המניעה הוסרה רק לאחר התערבות המוקד ובתוך זמן קצר לאחר הגשת העתירה, מעלה תהיות קשות לגבי מדיניות גורמי הביטחון, המונעים את יציאתם של פלסטינים לחו"ל, ומעוררת ספקות באשר להצדקת קיומה המקורי של המניעה הביטחונית במקרה הנוכחי.

לצפייה בעתירה מיום 9.9.2009