את הבקשה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש הגיש המוקד ביום 28.9.2008, לאחר שחלפו למעלה משנתיים ימים מאז קבע בג"ץ בפסק דין, כי תוואי החומה באזור הכפרים עזון ונבי אליאס אינו חוקי ולפיכך בטל. ביהמ"ש קבע כי תוואי החומה באזור זה אינו משרת צורך ביטחוני בעליל ונועד למעשה לאפשר בעתיד את הרחבת שטחי ההתנחלות הסמוכה צופין.
בעתירה שקדמה לפסק הדין, ושאף אותה הגיש המוקד, נטען - בין השאר - כי תוואי החומה באזור מסוים זה גוזל מאות דונמים של אדמות חקלאיות השייכות לתושבי הכפרים הסמוכים, פוגע קשות בפרנסתם ואינו עומדת במבחני המידתיות ועל כן דינו להתבטל. המדינה עצמה הודתה אף היא בפני ביהמ"ש, כי אין מדובר בתוואי לצורך ביטחוני ושהסיבה לכך שהתוואי אינו צמוד להתנחלות צופין הסמוכה, נעוצה בכך שהשטח המסופח נועד להרחבה עתידית של ההתנחלות.
למרות פסק הדין, שקבע במפורש שיש לפרק את התוואי הבלתי חוקי של החומה באזור זה תוך פרק זמן קצר ככל האפשר, התמהמהה המדינה עוד ועוד. המוקד נאלץ להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש, ורק אז החלה המדינה לפרק את תוואי החומה הבלתי חוקי. וכאילו לא די בכך, הוסיפה המדינה חטא על פשע והודיעה לביהמ"ש כי מאחר שהתוואי הבלתי חוקי פורק ובמקומו הוקם תוואי חדש, הרי שעמדתה היא שאין לדון בבקשה שבעיניה התייתרה.
בהחלטה חריפה מיום 5.10.2009, קבע ביהמ"ש כי אמנם אין עוד צורך לדון בבקשה, אולם מתח ביקורת קשה על המדינה, בהדגישו כי בהשתהותה ביישום פסק הדין - שקבע באופן נחרץ כי יש לפרק את התוואי הבלתי חוקי - זה למעלה משלוש שנים, עשתה המדינה דין לעצמה. זאת בנוסף לכך שכבר בדיון בעתירה שקדמה לבקשה הציגה המדינה בפני ביהמ"ש מצג שווא ומידע בלתי מבוסס. לפיכך, קבע ביהמ"ש, כי לא ניתן להשלים עם התנהלות המדינה, המתייחסת לפסק הדין כהמלצה בלבד. בעקבות זאת הטיל ביהמ"ש על המדינה את הוצאות העותרים בגין הבקשה בסך 20,000 ₪.
לצפייה בהחלטה בבקשה מיום 5.10.2009
לצפייה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט מיום 28.9.2008