במסגרת עתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט, התנגדה המדינה בתקיפות ליציאתו של רופא בכיר מחברון לכנס מקצועי בחו"ל: ההתנגדות התקיפה של גורמי הביטחון התבררה בדיעבד כלא מבוססת כלל ודי היה בכמה מסמכים פשוטים כדי להביא לביטולה

בחודש פברואר האחרון (2009), ניסה העותר, תושב צוריף שבנפת חברון ומנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים הממשלתי בחברון, לצאת להשתלמות רפואית חשובה בירדן. אולם בהגיעו לגשר אלנבי נמסר לו, למרבה הפתעתו, כי הוא "מנוע יציאה" וכך שב על עקבותיו כלעומת שבא. משהוזמן מאוחר יותר ליטול חלק בשני כנסים מקצועיים בחו"ל, פנה העותר למנהלת התיאום והקישור (מת"ק) באזור מגוריו, והגיש השגה כנגד המניעה. עניינו נבחן, אולם גם הפעם הייתה תשובת גורמי הביטחון שלילית.

בשל החשיבות שביציאת העותר להשתלמויות מקצועיות בחו"ל, עתר המוקד ב-8.6.2009 לבית המשפט. בעתירה טענו העותרים כי סירוב גורמי הביטחון לאשר את יציאת הרופא - שמעולם לא נעצר בעוון כלשהו - להשתלמות מקצועית בחו"ל, מהווה הפרה בוטה של חובות הצבא כלפי העותר לפי המשפט הישראלי, המשפט הבינלאומי ההומניטארי ומשפט זכויות האדם. הסירוב מהווה פגיעה בוטה בחופש העיסוק ובחופש התנועה של הרופא, שמתוקף מקצועו חייב להשתתף בכנסים והשתלמויות למיניהן. וחשוב מכך, סירוב הצבא לאפשר את יציאתו להשתלמות מקצועית בחו"ל פוגע ביכולתו המקצועית לסייע לחולים הנזקקים לשירותיו. בכך מפר הצבא גם את חובתו  ככוח כובש, לדאוג לחייהם התקינים של התושבים שבשליטתו.

גם לאחר הגשת העתירה נמסר מפרקליטות המדינה, כי גורמי הביטחון עומדים בתוקף על התנגדותם ליציאתו של העותר מהגדה, בטענה כי הוא "פעיל חמאס, ממנהלי אגודת היתומים בצוריף".

משנמסר פרט מידע זה, שלח המוקד מכתב לפרקליטות המדינה, המוכיח כי המידע עליו התבססו גורמי הביטחון שגוי, על כל פרטיו: אגודת היתומים התבררה כאגודה חוקית, המשויכת לרשות הפלסטינית; העותר אינו עובד בה כבר מחודש ספטמבר בשנה שעברה; והוא בכלל חבר פעיל בתנועת הפתח ולא בתנועת החמאס (כל זאת מבלי להתייחס בשלב זה לשאלה האם ראוי בכלל להטיל מגבלות קשות על אדם אך בשל השתייכותו לגוף זה או אחר).

בעקבות המכתב הודיעה פרקליטות המדינה ביום 21.6.2009 כי הוחלט לאפשר את יציאת העותר לחו"ל, והמוקד ביקש מביהמ"ש למחוק את העתירה.

שלוש פעמים בדקו גורמי הביטחון את הרופא, שלוש פעמים הגיעו למסקנה כי יש למנוע את יציאתו "מטעמים ביטחוניים"; מכתב אחד ששלח המוקד ביטל טעמים אלו באחת.  

מקרה זה, כמו מקרים רבים אחרים בהם מטפל המוקד, מעלה תהיות קשות לגבי מדיניות גורמי הביטחון, המונעים יציאת פלסטינים מהשטחים לחו"ל ולגבי ההכשר אותו מספקת הרשות השופטת לשימוש המופרז והלא אחראי במניעה "מטעמים ביטחוניים".

לצפייה בבקשה למחיקת העתירה מיום 23.6.2009

לצפייה בעתירה מיום 8.6.2009