العربية
EN
العربية
EN
העותר, פלסטיני, יליד רצועת עזה, עבר להתגורר בגדה המערבית בשנת 1995. במהלך השנים התחתן בגדה ונולדו לו שני ילדים. האיש עובד כשוטר ברשות הפלסטינית ולא ביקר ברצועה מאז שנת 1996. ביום 26.3.2009 עצר הצבא את העותר בביתו והוצא לו "צו הרחקה", בגין "שהייה בלתי חוקית" בגדה המערבית.
המוקד פנה בשם המשפחה ללשכת היועמ"ש בגדה, בדרישה לעצור את הליך ההרחקה, משם נמסר כי העותר יועבר לרצועת עזה כבר ביום 30.3.2009. עוד באותו ערב עתר המוקד בדחיפות לבג"ץ, בניסיון למנוע את העברתו הכפויה של העותר לעזה.
העותרים טוענים כי מדובר בהחלטה קיצונית ובלתי סבירה שקורעת אדם, בעל משפחה ואב לילדים קטנים, מיקיריו ומהמקום בו בחר כמרכז חייו. העותרים מדגישים גם כי העברתו של פלסטיני, השוהה בשטח הכבוש באופן חוקי לחלוטין, בניגוד לרצונו, מהווה פגיעה בוטה בזכותו וזכות יקיריו לחיי משפחה וזכויות רבות אחרות, המוקנות להם כתושבים מוגנים של השטח הכבוש והמעוגנות במשפט הבינלאומי ההומניטארי. כן מדגישים העותרים את חששם כי העותר עלול לשלם בחייו על העברתו הכפויה לעזה, בה שולט כיום החמאס, בשל שירותו כשוטר ברשות הפלסטינית. בנוסף, מציינים העותרים, לא נערך לעותר כל שימוע בו יוכל לשטוח את טענותיו כנגד ההחלטה לפני שזו ניתנה.
בעקבות העתירה הוציא ביהמ"ש צו ארעי, האוסר להעביר את העצור לעזה עד להחלטה נוספת בעתירה.
