العربية
EN
العربية
EN
מתחילת האינתיפאדה הנוכחית, פועלת ישראל בדרכים שונות על מנת להביא להפרדה בין הגדה המערבית לרצועת עזה, לפצל את האוכלוסייה הפלסטינית לשתי אוכלוסיות נפרדות, ולנתקן זו מזו. מדיניות זו הגיעה לשיאה בשנה האחרונה, עם הדרישה החדשה שהוצבה בפני תושבי שטחים שמענם הרשום הוא ברצועת עזה, להחזיק בהיתר שהייה בגדה המערבית, וכן עם הרחקתם של אלו מהגדה לעזה, בתואנה שהם "שוהים בלתי חוקיים" בגדה.
במהלך שנת 2007 טיפל המוקד במספר מקרים של פלסטינים, שמסיבות שונות ביקשו לעבור מרצועת עזה לגדה ולהיפך. מבחינת ישראל, המעבר בין עזה לגדה אינו כמעבר שבין הגדה לעזה – בעוד שעל המעבר לגדה המערבית מערימה ישראל קשיים רבים, הרי היא מאפשרת גם מאפשרת את המעבר לרצועת עזה, בתנאי שהעוברים יתחייבו שלא לשוב עוד לגדה.אחד הכלים בהם נעזרת ישראל לצורך ההפרדה בין אוכלוסיית הרצועה לאוכלוסיית הגדה, הוא השליטה שנטלה לעצמה על מרשם האוכלוסין הפלסטיני; בהסכם הביניים בין ישראל לבין אש"ף ("הסכם אוסלו"), הועברו סמכויות ניהול מרשם האוכלוסין של תושבי השטחים לידי הרשות הפלסטינית, ובתוך כך הסמכות לעדכון המען הרשום. על מנת להבטיח כי בידי ישראל יימצא העתק מדויק של מרשם האוכלוסין הפלסטיני, נקבע כי על הצד הפלסטיני לעדכן את הצד הישראלי בדיעבד על כל שינוי שערך במרשם – ומכאן שהמרשם שבניהול הרשות הוא המרשם הקובע. יש לציין כי בהסכם אוסלו אין התייחסות מיוחדת לשינוי מען בין רצועת עזה לגדה המערבית, וזאת בהתאם לעקרון היסוד הקבוע בהסכם, לפיו שני החלקים הללו מהווים יחידה טריטוריאלית אחת. בשנת 2000 החליטה ישראל "להקפיא" את עדכון הכתובות בין רצועת עזה לגדה בהעתק המרשם שבידיה. המידע הרשום באותה עת במרשם האוכלוסין לא נבדק ולא נבחן, אלא הוקפא כפי שהיה, בלא אפשרות לשנותו, לתקנו, או לערער על נכונותו. בעקבות ההקפאה הישראלית על העתק המרשם נתקלו פלסטינים שכתובותיהם עודכנו רק במרשם הפלסטיני המקורי בבעיות קשות, עד שבלית ברירה הפסיק גם הצד הפלסטיני לעדכן את המרשם המקורי שבידיו.
המדיניות הישראלית מביאה, בין השאר, לכך שפלסטינים שמענם הרשום הוא עזה נדרשים לאישור הצבא לשהות בביתם שבגדה המערבית. כלות טריות, המתגוררות ברצועת עזה, ומתכוננות לטקס כלולותיהן עם בני זוגן המתגוררים בגדה המערבית נדרשות לאישורי מעבר ישראליים ואף להפקדת ערובה כספית גבוהה, כדי להבטיח שישובו לעזה מיד לאחר החתונה. הורים מופרדים מילדיהם רק בגלל שאחד ההורים רשום ברצועת עזה והאחר בגדה. אסירים משוחררים מהכלא הישראלי לרצועת עזה רק משום שמענם הרשום הוא עזה, למרות שביתם בגדה. חשוב לציין כי אם תבחר המשפחה להשתקע ברצועת עזה, מסיבה זו או אחרת, תסכים לכך ישראל, וזאת בניגוד למדיניות ההקפאה שהנהיגה, וכתוצאה מהסכמתה אף תדרוש ותאשר את שינויי המען במרשם האוכלוסין. זהו טרנספר לכל דבר ועניין, שכן מען רשום ברצועת עזה משמעו הרחקה לצמיתות מהגדה המערבית.ביום 24.9.2008 ידון בית המשפט העליון במקבץ עתירות, שכולן עוסקות בסוגיה העקרונית של שינוי מען בין עזה לגדה. העתירה הראשונה עוסקת בפלסטינית מעזה, שנמצאת בגדה מאז חתונתה, אך ישראל לא מוכנה לשנות את כתובתה, ובשל כך היא "שוהה בלתי חוקית" כיום בגדה. שתי עתירות נוספות, עניינן פלסטיניות מעזה שביקשו היתר מעבר לגדה לצורך מימוש הסכם נישואיהן. ישראל התנתה את מעברן בהפקדת ערובה בסך 20,000 ₪, שאמור להבטיח שישובו לרצועת עזה מיד בתום טקס כלולותיהן. העתירה האחרונה שנוספה לדיון היא עתירתם של ארבעה ילדים, שנולדו באזור רמאללה ומתגוררים שם עד עצם היום הזה, אלא שטעות ברישומם גרמה לכך שהם רשומים במרשם האוכלוסין כתושבי רפיח שבעזה. ישראל לא מוכנה לשנות את מענם ובנוסף, דורשת נימוקים המצדיקים את שינוי המען.
בנייר עמדה שמתפרסם היום דורשים המוקד להגנת הפרט ובצלם כי ישראל תבטל את צעדיה החד-צדדיים הללו וקוראים למעורבותן של מדינות וגופים בינלאומיים למען שמירה על האופי האינטגראלי של השטחים הפלסטיניים ולמען הבטחת זכויות האדם של תושביהם. יש למנוע כל צעד של העברה כפויה של אנשים מהגדה המערבית לרצועת עזה, להבטיח את חירויותיו של כל פלסטיני החי בגדה המערבית, ללא קשר למענו הרשום. הארגונים קוראים גם לחדש בהקדם את חופש התנועה בין הגדה המערבית ורצועת עזה.
לצפייה בעדויות כתובות
