עתירת המוקד להגנת הפרט בעניין יציאתו לחו"ל של תושב עזה שקיבל מלגה יוקרתית ללימודי תואר שני ביפן: בדיון בעתירה לא הגיעו השופטים לכלל החלטה ולא הביעו התנגדות לעמדת המדינה, המסרבת להתיר לעותר לצאת לחו"ל, ללא סיבה עניינית

ביום 17.4.2008 עתר המוקד לבג"ץ בעניינו של פלסטיני, המתגורר ברצועת עזה ועובד בצלב האדום, שקיבל מלגת לימודים יוקרתית לתואר שני מטעם משרד החינוך היפני. כדי לממש את המלגה על העותר להגיע לטוקיו עד סוף אפריל, להתחיל בקורס שפה כהכנה ללימודים.

העותר פנה לוועדה האזרחית הפלסטינית ב-19.3.08, מיד עם קבלת האישור הסופי משגרירות יפן על קבלת המלגה, אך אנשי הוועדה הודיעו לו כי הצד הישראלי לא מקבל פניות ליציאה לחו"ל מסוג זה. המוקד פנה למת"ק עזה בעניינו של העותר וביקש לאפשר את יציאתו בדחיפות, אך תשובה עניינית לא התקבלה, ולא נותר בידי העותרים אלא לפנות לביהמ"ש. העותרים מדגישים כי השתהות המת"ק במתן תשובה, על אף דחיפותה של הבקשה, אינה מקובלת ונוגדת את חובתה הבסיסית של רשות מנהלית לפעול במהירות הראויה כחלק מסדרי מינהל תקין.

המוקד מציין עוד כי אין צורך לבחון את מעמדה של רצועת עזה על פי הדין הבינלאומי במסגרת עתירה זו, ודי בכך שישראל שולטת על התנועה אל הרצועה וממנה, ומכאן נובעות סמכותה וחובתה לשמור על זכות העותר לחופש תנועה. זאת בהתאם להחלטת בג"ץ לאחרונה, לפיה "החובות העיקריות המוטלות על מדינת ישראל ביחס לתושבי רצועת עזה [...] נובעות גם ממידת שליטתה [...] במעברי הגבול".

בתגובתה מיום 27.4.2008 טענה המדינה, כי ההחלטה בעתירה היא בעלת אופי מדיני ולכן אין לביהמ"ש סיבה להתערב בכך. מעבר לכך, טוענת המדינה, כי כניסה של פלסטינים מרצועת עזה לישראל מתאפשרת רק לשם טיפולים רפואיים ומטעמים הומניטאריים מיוחדים, אך לא מוטלת על ישראל שום חובה משפטית לאפשר כניסה לשטחה מסיבה אחרת, וכניסה לישראל לשם יציאה ללימודים בחו"ל היא מעבר ל"רף ההומניטארי" שנקבע. המדינה אינה טוענת כי יש איזושהי מניעה ביטחונית נגד העותר, שבעקבותיה מוגבלת יציאתו לחו"ל.

בדיון בעתירה שנערך ביום 28.4.2008 חזרו העותרים והדגישו בפני ביהמ"ש כי הרשויות לא העלו כל התנגדות מטעמי ביטחון ליציאתו וכן כי העותר מבקש רק לעבור בישראל ולממש את זכות-המעבר, כפי שהיא מוכרת במשפט הבינלאומי. אך השופטים לא ראו לנכון לקבל את עמדת המוקד ומבלי לתת החלטה בעניין, צידדו בעמדת המדינה כי מדובר במדיניות שנקבעת בהתאם לנסיבות הקיימות ואל לביהמ"ש להתערב בנדון. וכך נותר העותר, פלסטיני מעזה, שכל מבוקשו היה לצאת ללמוד בחו"ל, ללא יכולת לממש את זכויותיו, ללא סיבה עניינית מלבד הסיבה שישראל שולטת במעברים אל עזה וממנה, ואינה מאפשרת לו ולרבים אחרים לצאת מרצועת עזה.

לצפייה בעתירה מיום 17.4.2008

לצפייה בתגובת המדינה מיום 27.4.2008