ביום 19.9.07 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני של ממשלת ישראל כי "יוטלו הגבלות נוספות על שלטון החמאס באופן שתוגבל העברת טובין לרצועת עזה, צמצום אספקת הדלק והחשמל, ותוטל מגבלה על תנועת אנשים מן הרצועה ואליה". ביום 20.9.07 פנו הארגונים לפרקליטות המדינה בבקשה לדעת האם נערכה בדיקה משפטית בעניין חוקיות ההחלטה, ונענו כי ההגבלות יוטלו רק לאחר בחינה משפטית שטרם הושלמה. ביום 10.10.07 פנו הארגונים העותרים וביקשו מהפרקליטות את תוצאותיה של אותה בדיקה משפטית. פנייתם זו נותרה ללא מענה. פנייה נוספת מיום 25.10.07 לא נענתה אף היא, חרף דרישה כי לא תבוצע שום הגבלה על אספקת החשמל והדלק, ושיועברו לידיהם תוצאותיה של כל בחינה משפטית שנערכה.
החלטת הממשלה, אם תבוצע, הינה ענישה קולקטיבית. זוהי בחירה לפגוע פגיעה חמורה וקשה באזרחים תושבי רצועת עזה, בצורה מכוונת, מבלי שאף נטען כי עברו עבירה כלשהי. כל ניסיון להפעיל לחץ באופן כזה על חמושים, הינו בלתי חוקי. האוכלוסייה ברצועת עזה סובלת מזה שנים מהגבלות קשות מצד המדינה, הפוגעות ביכולתה לחיות חיים תקינים ובריאים. במשך שנים מגבילה ממשלת ישראל את מעבר הסחורות החיוניות אל רצועת עזה וממנה, ומעכבת העברת כספי מיסים, האמורים לממן שירותים ציבוריים שונים.
לאורך השנים טענה ממשלת ישראל, באופן מעלה ספקות, כי ההגבלות על רצועת עזה נועדו לנטרל איומים קונקרטיים. עתה, מצהירים המשיבים לראשונה כי אינם פועלים כדי לנטרל סיכון ביטחוני ספציפי וממשי, אלא כדי להעניש את מיליון וחצי תושבי רצועת עזה, על ידי צמצום מכוון באספקת הדלק והחשמל אליהם. עוד התפרסם, כי לטענת המדינה תושבי הרצועה ייפגעו "רק קצת", שכן הגבלת אספקת הדלק והחשמל תתרחש "רק" לסירוגין. בעתירה מבהירים הארגונים כי המשפט הבינלאומי אינו מתיר להעניש "רק קצת". ענישה קולקטיבית אסורה באופן מוחלט.