العربية
EN
العربية
EN
העותר נולד בכוויית, עבר עם הוריו וחמשת אחיו לירדן, ומשם, בשנת 1998, בהיותו בן 14, עבר לשטחים יחד עם אביו, אימו ואחותו. הוא סיים את לימודי התיכון, והחל ללמוד וטרינריה באוניברסיטת אלנג'אח בשכם. לפני כשלוש שנים נעצר בשכם, לאחר שנתפס ללא תעודת זהות באחד ממחסומי העיר.
הוא נלקח למתקן המעצר בחווארה, שם נאמר לו כי הוצא נגדו צו גירוש. ואולם, צו זה מעולם לא הוצג בפניו, וממילא לא קיבל הוא את הצו לידיו. חודש לאחר מעצרו הועבר לכלא עופר, משם לכלא מגידו, והחל מיולי 2005 הוחזק בכלא אוהלי קידר בבאר שבע. במהלך מעצרו אף ביקשו רשויות הצבא לגרשו לירדן, אך שלטונות ירדן סירבו לקבלו.
הצבא כלל לא האשים את העותר בעבירות ביטחוניות. יתירה מכן, במשך כל חייו, העותר לא נעצר, לא נחקר, ולא היה מעורב בכל עניין בטחוני. נראה, אם כן, שהצבא פגע כך בעותר משום שהינו חסר מעמד בשטחים. בנוסף, העותר לא ראה את משפחתו כל זמן החזקתו במעצר – למעלה משלוש שנים.
הצבא, נטען בעתירה, אחראי למימוש זכויות האדם של תושבי השטחים; הוא אינו רשאי לשלול מהעותר את חירותו, להחזיקו במעצר תקופה כה ארוכה, ללא שיובא בפני ביקורת שיפוטית, ולרמוס כך את כבודו. על הצבא, הוסיף וטען המוקד, חלה חובה לתת לעותר את האפשרות לטעון לזכותו, לבחון את צו הגירוש שהוצא, ולהעלות דרכים אחרות להקטנת הפגיעה בו, כגון שחרור בערבות. החזקתו כך במעצר, עומדת בניגוד לכל תפיסה של צדק טבעי ומפירה הוראות מהותיות של הדין הבינלאומי, שנתקבלו להלכה על ידי בית המשפט העליון.
לצפייה בהודעה על השחרור מהמעצר וביטול צו הגירוש מיום 1.5.07
