בארבע וחצי השנים האחרונות מטילה ישראל הגבלות קשות על חופש התנועה מרצועת עזה ואליה. הגבלות אלה הידקו את טבעת החנק שנכפתה על הרצועה עוד קודם לכן, עד כדי הפיכת השטח למעין כלא ענק. במסגרת מדיניותה של ישראל, הפכו רבות מזכויות האדם - בהן הזכות לחופש תנועה, לחיי משפחה, לבריאות, לחינוך ולעבודה - ל"מחוות הומניטאריות".
רצועת עזה והגדה המערבית נותקו זו מזו כמעט לחלוטין, ותנועת פלסטינים ביניהן צומצמה בצורה דרסטית. כניסתם של תושבי הרצועה לישראל לצורך ביקורי משפחה או לשם איחוד בין בני זוג נאסרה, וביקורי משפחות של אזרחים ותושבים ערבים של ישראל בעזה צומצמו למינימום. ישראל הקשתה על היציאה לחו"ל של כלל האוכלוסייה, ולגבי רבים, אסרה עליה לחלוטין. ייצוא וייבוא סחורות הוגבל ולעיתים קרובות הופסק לחלוטין. בנוסף, רק למיעוט קטן מתושבי הרצועה הותר לעבוד בישראל ועשרות אלפים איבדו את מקור פרנסתם.
אין אדם ברצועת עזה שלא שילם מחיר כבד על ניתוקה היחסי של עזה מן העולם החיצון. ההגבלות על תנועת סחורות ועובדים שהטילה ישראל גרמו למיתון כלכלי עמוק, לפגיעה ביכולת לעבוד ולירידה דרמטית בתנאי החיים. שיעור העוני ברצועה גדל בתקופה זו ביותר מארבעים אחוזים. יציאה לטיפול רפואי, או לימודים בחו"ל כרוכה בהמתנה ממושכת. הניתוק מהגדה ומישראל כפה על רבים פרידה כואבת מיקיריהם, ובמקרים מסוימים להפרדת ילדים מאחד ההורים.
מדיניות זו של ישראל איננה ניתנת להצדקה, אף אם מדובר בתגובה לגל הפיגועים הקשה מאז פרצה האינתיפאדה. יודגש, כי ישראל זכאית, ומחויבת, להגן על אזרחיה מפני התקפות המכוונות נגדם. עם זאת, הדבר אינו מקנה לה את הזכות לרמוס את זכויות האדם של אוכלוסייה שלמה.
מדיניות הניתוק שכופה ישראל על רצועת עזה מאופיינת בשרירותיות ובחוסר הבחנה קיצוניים. כמעט כל ההגבלות מוטלות באופן גורף על קבוצות אוכלוסייה שלמות, ללא התייחסות פרטנית כלשהיא. ההוכחה הבולטת לכך היא העובדה שבעקבות התערבות של ארגונים לזכויות האדם, חוזרות בהן הרשויות הישראליות לעיתים קרובות מהגבלות שהטילו על תנועתו של אדם מסוים, כדי להימנע מהתמודדות משפטית מביכה. מרבית המרכיבים במדיניותה של ישראל הם בלתי חוקיים, הן לפי המשפט הבינלאומי והן לפי המשפט הישראלי. עם אישור תכנית ההתנתקות הצהירה ממשלת ישראל על כוונתה להתנער מאחריותה לזכויות האדם של תושבי רצועת עזה. אולם, כל הפרות זכויות האדם שנסקרו בדו"ח זה, צפויות להימשך ואף להחמיר גם לאחר יישום התכנית.
המוקד להגנת הפרט ובצלם קוראים לממשלת ישראל לחדול ממדיניות החנק שהיא מיישמת ברצועת עזה ולכבד את זכותם של תושבי הרצועה לחופש תנועה ולכל הזכויות הנלוות לה. לעיקרי הדו"ח לדו"ח המלא לעתירות שהגיש המוקד בנושא:
בג"ץ 552/05 - המוקד להגנת הפרט נ' מפקד כוחות הצבא ברצועת עזהבג"ץ 11355/04 - חגה ואח' נ' מפקד כוחות הצבא ברצועת עזהבג"ץ 10676/04- שמלך ואח' נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואח'
בג"ץ 8947/04 - שראב נ' מפקד כוחות הצבא ברצועת עזה
בג"ץ 6040/04 - עמור ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה
בג"ץ 5076/04 - חוסייני ואח' נ' אלוף פיקוד דרום
בג"ץ 1034/04 - קוטינה ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה
בג"ץ 5504/03 - כחלות ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח' 
