במכתב מיום 20.1.2009 מדגישים הארגונים, כי מהמידע החלקי שהצטבר בידם עד כה עולה שמניין ההרוגים בעזה הוא מעל 1,300 איש, מהם 410 ילדים, 104 נשים ו-13 אנשי צוות רפואי. מאז החלה כניסת הכוחות הקרקעיים נהרגו לפחות 845 בני אדם, למעלה ממחציתם נשים וילדים. בהתקפות נפצעו כ-5,300 איש, מתוכם 1,855 ילדים ו-795 נשים. מעל 300 מהם פצועים קשה.
ממידע שהתקבל ממקורות שונים יש חשד כי במהלך הלחימה הותקפו מטרות אזרחיות רבות ומבנים בהם שהו אזרחים בזמן המתקפה. הארגונים מדגישים, כי על אף שמדובר במידע חלקי בלבד, הרי שדי במידע זה בכדי לבסס חובת חקירה על ידי גורם עצמאי בלתי תלוי, של הרג אזרחים כה רבים ופגיעה במטרות שאינן צבאיות. כמו כן, לפי המידע שהצטבר בידי הארגונים, עולה החשד כי ישראל הפרה את עקרונות ההבחנה והמידתיות. זאת לאור העובדה כי ההתקפות נערכו בשטח צפוף אוכלוסין ונעשה שימוש באמצעי לחימה שאינם מבחינים בין לוחמים לאזרחים.
הארגונים מבהירים כי התנהגות חמאס, המנוגדת למשפט הבינלאומי ההומניטארי, אינה פוטרת את ישראל מחובותיה מתוקף הדין הבינלאומי - העקרונות הבסיסיים של המשפט הבינלאומי ההומניטארי, ביניהם, הבחנה בין לוחמים לאזרחים ובין מטרות צבאיות לגיטימיות לשאינן כאלו, אינם נתונים לעקרון ההדדיות - ישראל מחויבת לפעול במידתיות ולנסות לצמצם ככל האפשר את הפגיעה באזרחים תוך כדי לחימה.
ניסיון העבר מלמד כי יש מקום להקמת גוף בלתי תלוי שיחקור חשדות להפרת המשפט הבינלאומי ההומניטארי על ידי הצבא וחייליו במהלך הלוחמה בעזה.