חברות וחברים יקרים,

החל מה-1 ביולי, בהתאם להסכם הקואליציוני של הממשלה החדשה, יוכל ראש הממשלה להביא בפני הכנסת את הצעתו לסיפוח חלקים מהגדה המערבית. גם מבלי לדעת את פרטי התוכנית, ברור לגמרי כי השלכותיו של סיפוח על זכויות האדם של פלסטינים – לרבות זכותם הקולקטיבית להגדרה עצמית – יהיו קשות.

דווקא בעת הזאת בחר המוקד להעלות סוגיה נשכחת, שפוגעת פגיעה קשה באחדותה של הגדה המערבית: בשבוע שעבר עתרנו לבג"ץ בדרישה לפרק קטע באורך 6 קילומטרים מגדר ההפרדה, המנשל מזה 15 שנה אלפי חקלאים פלסטינים מאדמותיהם.

העתירה, הראשונה מזה למעלה מעשור לתקוף את תוואי הגדר, הוגשה בשם חקלאים משלושה כפרים בצפון הגדה – קהילות שנותקו כמעט לחלוטין מאדמותיהן החקלאיות בעקבות הקמת הגדר, וכתוצאה ממשטר ההיתרים שמשליט הצבא באיזורים שנלכדו בין הגדר לקו הירוק. העתירה מתארת את כשלונו של הצבא לעמוד בהתחייבותו לאפשר ככל הניתן את גישתם של פלסטינים לאדמות שמאחורי הגדר, וכן שוטחת את ההשלכות הכלכליות ההרסניות שיש לכך עבור משפחות רבות, שנסמכות על תנובת אדמתן.

עם השנים, נעלמה גדר ההפרדה כמעט לגמרי מהשיח המקומי והבינלאומי, על אף שהשפעותיה ההרסניות בשטח מורגשות מתמיד. מדי שנה מסייע המוקד למאות פלסטינים להגיש בקשות להיתרים, בהם הם נדרשים להצטייד כדי לגשת לאיזורים הלכודים מעבר לגדר: חקלאים, סוחרים, ואפילו אנשים המתגוררים במובלעות אלה, שזקוקים להיתר על מנת להמשיך ולהתגורר בביתם. דרך עבודה פרטנית זו, זיהה המוקד ניסיון ברור של הצבא להפחית בהדרגה את מספר הפלסטינים המורשים להיכנס לאיזורים אלה.

משטר ההיתרים שמנהיגה ישראל באדמות שמאחורי גדר ההפרדה מספק הצצה לאופן הניהול האפשרי של חלקים אחרים של הגדה, במקרה שתקדם ישראל את תכניות הסיפוח שלה. המוקד יאבק בכל נסיון לספח חלקים של הגדה המערבית, וימשיך לפעול נגד הפרות הזכויות של פלסטינים החיים תחת כיבוש.

בברכה,

ג'סיקה מונטל
מנכ"לית המוקד להגנת הפרט