חברות וחברים יקרים,

אני מקווה שאתם שורדים את הקיץ הזה, הלוהט בכל המובנים.

המוקד הצטרף ל-37 ארגוני זכויות אדם אחרים בעתירה משותפת לבג"ץ נגד החקיקה הראשונה של ההפיכה המשטרית. בימים האחרונים של מושב הקיץ, הכנסת חוקקה חוק שמבטל את "עילת הסבירות" כשיקול של בית המשפט העליון לפסול החלטות ממשלה. חשוב, כמובן, שתהיה לבית המשפט הסמכות לעצור מעשי ממשלה בלתי סבירים בעליל, ולכן המוקד הצטרף לעתירה. אבל בד בבד חייבים להודות שרק לעיתים נדירות בית המשפט הסתמך על עילת הסבירות כדי להגן על זכויות של פלסטינים.

גם כשאנחנו פונים לבית המשפט בטענות חזקות הרבה יותר, למשל שמדיניות הצבא או הממשלה היא בלתי חוקית (מהווה אפלייה בוטה או גורמת לפגיעה בלתי מידתית בפלסטינים), לא פעם בג"ץ נמנע מלהתערב.

בשבוע שעבר, בג"ץ דן בעתירה שהגשנו נגד הריסה עונשית של בית במחנה הפליטים שועפאט. טענו, כמו תמיד, שמדיניות ההריסות העונשיות מהווה ענישה קולקטיבית פסולה של אנשים חפים מפשע. ידענו שגם הפעם בית המשפט לא יכריע בסוגיה העקרונית, אבל קיווינו שיתערב וימנע את ההריסה במקרה קיצוני זה.

צו ההריסה העונשית הוצא בעקבות דקירתו של שוטר מג"ב על ידי אחד מילדי המשפחה, בן 13 בלבד, במחסום שועפאט. מאבטח פתח בירי ופגע בשוגג בשוטר, שנפטר כתוצאה מכך. בעתירה טענו שההורים וארבעת הילדים האחרים לא צריכים לאבד את ביתם בגלל מעשה אימפולסיבי של ילד, שנעשה, גם לפי המדינה, מבלי שההורים ידעו עליו ומבלי שיכלו לפעול כדי למנוע אותו. נסיבות אלה מציבות בסימן שאלה את הטענה הקבועה של המדינה, שהריסת בתים מיועדת להרתיע מפני ביצוע מעשי אלימות, ולא משמשת כאמצעי נקמה.   

לבית המשפט הספיקו שלושה ימים כדי לפרסם פסק דין שדוחה את העתירה. שופטי הרוב קבעו שאין שום צורך להתערב בהחלטת הצבא להרוס את דירת המשפחה שנמצאת בלב מחנה הפליטים שועפאט, ביתם היחיד של זוג הורים וארבעת ילדיהם, שאף אחד מהם לא נחשד בדבר. בדעת מיעוט, השופט פוגלמן כתב שבהתחשב בגילו הצעיר של הבן, יש להסתפק באטימת החדר שלו, ולא להרוס את כל הבית.

זאת ההריסה העונשית התשיעית אותה אישר בג"ץ מתחילת השנה. המונח "היעדר סבירות" לא מתחיל לתאר את הפסול במדיניות הריסת הבתים העונשית. מדובר בענישה קולקטיבית בוטה – בפשע מלחמה בעצם. מקרים אלה ממחישים את תעודת העניות של בג"ץ כשמדובר בהגנה על זכויות פלסטינים.

זה לא אומר שאין מה לדאוג בכל הנוגע למאמצי הממשלה לחבל בעצמאות הרשות השופטת. כפי שכתבתי לאחרונה במאמר בעיתון הארץ, "ממש לא צריך לאהוב את בג"ץ כדי להתנגד נחרצות לפוליטיזציה ולערעור עצמאותה של מערכת המשפט שמציעה הממשלה הקנאית הנוכחית". אבל התנגדות לאג'נדה של הממשלה המסוכנת הזאת חייבת לכלול גם הגנה נחושה על זכויות האדם של הפלסטינים.

שלכם,

ג'סיקה מונטל
מנכ"לית המוקד להגנת הפרט