חברות וחברים יקרים,

כולנו כאן בישראל/פלסטין נשמנו לרווחה בשישי בבוקר כשהפסקת האש בין ישראל לחמאס נכנסה לתוקף ושמה קץ לסבב הלחימה האחרון. הסלמה קצרה זו גבתה מחיר כבד, וגרמה למותם של כ-300 אנשים ולמשבר הומניטרי נוסף ברצועת עזה. רחובות שלמים הוחרבו, אלפים איבדו את בתיהם, והמחסור בציוד רפואי וחשמל הגיע לשפל חדש. זו הייתה תקופה קשה גם בתוך ישראל, ואני שמחה שאפשר לחזור לשגרה נטולת אזעקות ואימה.

אבל סיום הלחימה, רצוי ככל שיהיה, לאו דווקא מביא איתו תקווה לעתיד טוב יותר. במרחק של כמה דקות הליכה מהמשרד שלנו, משפחות פלסטיניות עדיין מצויות תחת איום הגירוש מבתיהן בשיח' ג'ראח, לנוכח מאמציה של ישראל לבצע טיהור אתני של פלסטינים בשכונה זו ואחרות בירושלים המזרחית.

גם ביתר חלקי הגדה המערבית נמשכת שגרת היום-יום המייאשת של הכיבוש. היא לא מופיעה בכותרות ראשיות כמו ירי של רקטות על תל אביב או הרס של מגדלים רבי קומות בעזה. אבל זו מציאות קשה, חונקת, ולעיתים אף קטלנית עבור מליוני פלסטינים.

קל לאבד תקווה בתקופות קשות כאלה, אבל אנחנו במוקד דבקים במחויבותנו להמשיך להעניק סיוע מוחשי למי שזקוק לעזרתנו. אנחנו עוזרים לאם שבנה נעצר בהפגנה, המבקשת לגלות לאן כוחות הביטחון לקחו אותו. אנחנו עוזרים לה לבקר אותו בכלא שבתוך ישראל. אנחנו ממשיכים להטיל זרקור על היחס האלים של כוחות הביטחון כלפי הפלסטינים שהם עוצרים וכולאים. אנחנו עוזרים למשפחות המפוצלות בין הגדה המערבית לעזה להתאחד. אנחנו מסייעים לפצועים לצאת מהשטחים כדי שיוכלו לקבל את הטיפול הרפואי לו הם זקוקים.

זה לא מספיק. אנחנו חייבים להמשיך לחתור לסיום הכיבוש ולעתיד שבו פלסטינים יוכלו לממש את מלוא זכויותיהם. אולם עד שזה יקרה, אנחנו במוקד נמשיך לפעול בכל האמצעים שברשותנו כדי לסייע לאנשים הסובלים במציאות האכזרית הזו.

מייחלת לעתיד טוב יותר,

ג'סיקה מונטל
מנכ"לית המוקד להגנת הפרט