חברות וחברים,
ימים קשים כל כך עוברים על כולנו מאז מתקפת חמאס על ישובים ישראליים ב-7.10 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. רבים מאיתנו איבדו חברים או בני משפחה, הן בישראל והן ברצועת עזה, וכולנו חרדים לגורלם של החטופים ומי שנמצא בקו האש. כאן במשרדי המוקד, אנו מטפלים כל יום במאות פניות מפלסטינים שזקוקים לסיוע, ונאבקים לעזור להם. מתוך האפלה אני רוצה לספר לכם על קרן אור אחת – על חזרתם הביתה מרצועת עזה של למעלה מ-70 נשים, גברים וילדים שהיו בטיפול המוקד.
אחד מהפרוייקטים הקבועים של המוקד הוא לאפשר גישה הומניטארית לרצועת עזה: פלסטינים אזרחי המדינה או תושבי קבע מירושלים המזרחית שמעוניינים לבקר קרוב משפחה חולה או להשתתף באירוע משפחתי של חתונה או לוויה ברצועת עזה. במסגרת הפרוייקט, אנחנו גם מסייעים למאות נשים הנשואות לעזתים להיכנס לרצועה כדי לגור שם עם בני זוגן או לבקר אותם. עם פרוץ המלחמה, שהו בעזה למעלה מ-100 אנשים כאלה, שלהם השגנו היתרים כדי להגיע לשם מטעמים משפחתיים.
עם תחילת ההפצצות הישראליות, קיבלנו מהם עשרות טלפונים, בבקשה לסייע להם לשוב אל בתיהם. בתקופות לחימה בעבר, תיאמנו את יציאתם מהרצועה של אנשים במצב זה דרך מעבר ארז. אך מעבר ארז הוחרב במתקפת ה-7 באוקטובר, ולא נשארה אף דרך ישירה לשוב מעזה לישראל.
יחד עם ארגון גישה, פעלנו במשך שבועות עד שבני המשפחות האלה הצליחו לצאת מעזה למצרים דרך מעבר רפיח. משם הם נסעו למעבר טאבה וחזרו לישראל דרך אילת.
וכך, אחרי שבועות של חיים תחת הפצצות הצבא, תוך חיפוש נואש אחר מקום בטוח ועל סיפו של רעב, 41 נשים וגברים ו-31 ילדים הצליחו סוף סוף לשוב הביתה. חלק מהנשים נאלצו להשאיר את בעליהן בעזה, ואף את ילדיהן מחוסרי המעמד בישראל, שלא הורשו להצטרף אליהן.
אפשר לקרוא עוד על משפחות אלה והתלאות שעברו בכתבתה של עמירה הס.
כמאמר המקורות: כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו.
אנחנו עדים לאבל וסבל כה רבים בחודשים האחרונים, והדבר מוביל לתחושת ייאוש. לכן הרגשתי סיפוק של ממש מכך שהתאפשר לנו לפעול להחזרת המשפחות האלה לביתן בשלום. הלוואי שרבים אחרים, גם בישראל וגם בעזה, יזכו לכך בקרוב.
עם סיום השנה, אני רוצה להודות לכל מי שתמך בעבודת המוקד, ולפנות אליך בבקשה לתרום אם עוד לא עשית זאת, על מנת לאפשר לנו להמשיך בעבודתנו החיונית.
אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית אופטימית יותר,
שלכם,
ג'סיקה מונטל מנכ"לית המוקד להגנת הפרט
|