חברות וחברים יקרים,

אני רוצה לשתף אתכם בדיון חריג שהיה בבית המשפט העליון בשבוע שעבר: בעתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט, השופטים חייבו את מח"ש לבדוק מחדש תלונה של קטין מירושלים המזרחית שחווה אלימות במעצר, והשמיעו ביקורת נוקבת על התנהלות מח"ש.

בנובמבר 2018, אמיר בן ה-17 נעצר מביתו שבסילוואן. בשעה 03:00 בבוקר הגיעו שוטרים אל ביתו ללא צו מעצר ולקחו אותו אל מגרש הרוסים לחקירה, כשידיו אזוקות ועיניו מכוסות. בחמש השעות בהן המתין אמיר לחקירתו, הוא חווה אלימות רבה מצד שוטרים בתחנה. מספר שוטרים בעטו בו, ראשו הוטח בקיר המסדרון וברצפה, והוא אף ספג איומים לשימוש במכות חשמל לנוכח סירובו לפתוח את מכשיר הטלפון הנייד שלו.

אמיר נחקר ללא נוכחות הוריו, ולאחר החקירה שוחרר אל ביתו. לא הוגש נגדו כל כתב אישום. אביו לקח אותו באותו היום אל חדר המיון, שם תועדו הפציעות שלו מהמעצר על-ידי צוות רפואי.

זמן קצר לאחר האירוע, המוקד הגיש תלונה למח"ש בשמו של אמיר, ודרש כי השוטרים שהכו אותו יועמדו לדין. התלונה נדחתה בטענה ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה פלילית". בהמשך לכך, בחנה עורכת הדין של המוקד את חומרי החקירה, מהם עולה בבירור כי לא נעשה שום מאמץ לאתר את השוטרים שליוו את אמיר לחקירה, וכי התיעוד החזותי של האירוע חלקי ביותר (רק 20 דקות תועדו מתוך השעות הרבות שבילה אמיר בתחנת המשטרה). בעקבות כך, הגשנו ערר לפרקליטות המדינה נגד ההחלטה לסגור את התיק, אולם גם זה נדחה.

העתירה שהגשנו לבג"ץ דרשה כי ההחלטה לסגור את התיק תבוטל; כי ייקבע לוח זמנים סביר לבדיקת תלונות של קטינים שטוענים כי חוו אלימות מצד שוטרים; וכי תלונות אלה ייבדקו בצורה ראויה ויעילה.

ואכן, בדיון שהתקיים בבג"ץ בשבוע שעבר, ניכר כי בית המשפט ער לקיומה של בעיה בתחום. השופט ניל הנדל מתח ביקורת על האופן שבו ניהלה מח"ש את החקירה:

"אתם הגוף החוקר, זה נורא רגיש שמישהו מגיש תלונה נגד שוטר, אם יש תלונה הצפי זה שתחקרו... מישהו הגיע וזה קטין ויש לו סימנים [של אלימות] אני לא מבין למה אי אפשר לחקור?""

בית המשפט הנחה את מח"ש לשוב ולבדוק את התלונה, ולנסות לאתר את כל השוטרים שנכחו במקום במהלך האירוע. על המדינה לשתף את בג"ץ בתוצאות הבדיקה שלה תוך 45 ימים.

מרבית הפלסטינים החווים אלימות מצד כוחות הביטחון אפילו לא טורחים להתלונן, אם בשל חשש מהשלכות התלונה, ואם בשל חוסר אמון במערכת אכיפת החוק הישראלית. אמיר ומשפחתו יודעים שהדרך עוד ארוכה עד שהשוטרים שפגעו בו יישאו באחריות על כך. אנחנו נמשיך ללוות את המשפחה על מנת שייעשה צדק עבור אמיר, ובמטרה להפחית אירועים כאלה בעתיד.

בברכה,

ג'סיקה מונטל
מנכ"לית המוקד להגנת הפרט