Dear Friends,

It is a principle of every modern legal system that we are each responsible for our own actions, and cannot be punished for the crimes of our relatives or our neighbors. Israel does not respect this principle in its response to acts of violence committed by an individual Palestinian, and engages in various forms of collective punishment against the whole family and even entire communities.

Last month, Prime Minister Netanyahu rushed to promise such collective punishments after a Palestinian from Beit Surik shot and killed three members of the Israeli security forces in Har Adar settlement:

“While we are still investigating the event, we can already say some things with certainty. One: the home of the terrorist will be demolished. Two: the IDF has already cordoned off the village. Three: all work permits for members of the terrorist’s extended family are hereby revoked.”
 

Sadly, this is a standard response to such acts of violence. East Jerusalemites are vulnerable to additional measures, including denying social security rights and withdrawing family unification status due to violent acts perpetrated by their relatives. And just this week, Defense Minister Liberman demanded the expansion of punitive home demolitions to non-fatal attacks as well.
 

HaMoked stands at the forefront of the legal challenge to all these forms of collective punishment. Despite the hostile public and legal climate, we have had some measure of success in pushing back against these policies:

• HaMoked petitioned the High Court against the sealing-off of the southern West Bank city of Yatta, the home of the men who perpetrated the Sarona market attack in Tel Aviv in June 2016. A few days after we filed the petition, the military lifted the restrictions that had prevented all movement in and out of the city for three weeks for 100,000 people. HaMoked also complained against the closure Netanyahu announced last month, on Beit Surik and eight neighboring villages. This closure was removed after a few days.
• HaMoked is challenging seven decisions of the Ministry of Interior to revoke residency status of people in the process of getting family unification, because a relative was involved in acts of violence.
• The National Insurance Institute revoked health insurance and welfare benefits from four families. In three of these cases, HaMoked succeeded in having rights reinstated, such as the case of three young children denied health insurance after their father perpetrated a deadly attack. We continue our work on the fourth case.
• The most draconian manifestation of collective punishment is the demolition of families' homes, a policy Israel renewed in 2014. HaMoked has filed High Court petitions against 54 demolitions. This is an uphill legal battle, yet we have succeeded in preventing demolition of seven homes.

In the current public climate, there is little distinction between legitimate security measures and measures that can more aptly be categorized as revenge. It is crucial that the human rights community maintain its firm stand against these blatantly illegal measures and push back against all forms of collective punishment.
 

We appreciate the support of all our partners in this work.

Sincerely,
Jessica Montell
Executive Director

Please share this mail with others who might be interested. If you received this from a friend and would like to join our mailing list, please click here.

 

שלום רב,

עיקרון יסוד של כל מערכת משפט מודרנית הוא שכל אדם אחראי למעשיו הוא וכי אין להענישו על פשעים שביצעו קרוביו או שכניו. ישראל אינה מכבדת עיקרון זה בתגובותיה למעשי אלימות שמבצעים יחידים פלסטינים, ונוקטת מגוון אמצעי ענישה קולקטיבית נגד בני משפחותיהם ואפילו נגד קהילות שלמות.

בחודש שעבר מיהר ראש הממשלה נתניהו להצהיר שיינקטו צעדי ענישה קולקטיבית לאחר שפלסטיני מבית סוריק ירה והרג שלושה אנשי כוחות ביטחון בהתנחלות הר אדר:

"אנחנו עדיין חוקרים את האירוע, וגם את ההשלכות שלו, אבל כמה דברים אנחנו יכולים להגיד עכשיו בוודאות. אחד – בית המחבל ייהרס. שניים – צה"ל כבר הטיל כתר על הכפר. שלוש – שוללים עכשיו את כל היתרי העבודה של המשפחה המורחבת של אותו מחבל."

למרבה הצער, זוהי התגובה הרגילה למעשי אלימות כאלה. ירושלמים חשופים לאמצעים נוספים, לרבות שלילת זכויות סוציאליות וביטול מעמד הניתן מתוקף הליך לאיחוד משפחות, בשל מעשי אלימות של קרוביהם. והנה רק השבוע דרש שר הביטחון ליברמן לבחון את הרחבת ההריסות גם למקרים בהם הפיגוע לא היה קטלני.

המוקד להגנת הפרט ניצב בחזית המאבק המשפטי בכל צורות אלו של ענישה קולקטיבית. למרות דעת הקהל והמציאות המשפטית העויינות, הצלחנו במידה מסוימת להדוף מגמה זו:

• המוקד עתר לבג"ץ נגד הכתר שהוטל על העיר יטא בדרום הגדה המערבית, בה התגוררו מבצעי הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב ביוני 2016. מספר ימים לאחר עתירת המוקד, הסיר הצבא את מגבלות התנועה שמנעו את הכניסה לעיר והיציאה ממנה מ-100,000 אנשים במשך שלושה שבועות. המוקד מחה גם על ההגבלות עליהן הכריז נתניהו בחודש שעבר, שהוטלו על בית סוריק ושמונה כפרים סמוכים. ההגבלות הוסרו לאחר מספר ימים.
• המוקד מערער על שבע החלטות שר הפנים לשלול את מעמדם בישראל של אנשים המצויים בהליך לאיחוד משפחות, בטענה שקרוב משפחה שלהם, ולו רחוק, היה מעורב בפעילות אלימה.
• המוסד לביטוח לאומי שלל את ביטוח הבריאות וקצבאות הרווחה מארבע משפחות. בשלושה מהמקרים, המוקד הצליח להביא להשבת הזכאות. כך במקרה של שלושה ילדים קטנים שנשלל מהם ביטוח הבריאות לאחר שאביהם ביצע פיגוע קטלני. אנו ממשיכים במאמצינו במקרה הרביעי.
• הביטוי הדרקוני ביותר של ענישה קולקטיבית הוא הריסה עונשית של בתי משפחות, מדיניות שישראל חידשה בשנת 2014. המוקד עתר לבג"ץ נגד הריסתם של 54 בתים. זהו מאבק כנגד הסיכויים. למרות הקשיים, הצלחנו למנוע את הריסתם של שבעה בתים.

באווירה הציבורית השוררת כיום, מיטשטשת ההבחנה בין צעדי ביטחון לגיטימיים לבין צעדים שראוי למעשה לסווגם כנקמה.

על כן, על קהילת זכויות האדם להמשיך ולעמוד איתן נגד צעדים בלתי חוקיים בעליל אלה, במטרה להדוף ענישה קולקטיבית על צורותיה השונות.

אנו מעריכים את תמיכתם של כל שותפינו בעשייה זו.

בברכה,

ג'סיקה מונטל
מנכ"לית

נ.ב. נודה לכם אם תשתפו מייל זה עם מי שעשוי למצוא בו עניין. אם אינך ברשימת התפוצה ומעוניינ\ת להצטרף, נא ללחוץ כאן.