חברות וחברים יקרים,

אני שמחה מאוד להודיע לכם כי בשבוע שעבר, קיבל בג"ץ עתירה של המוקד להגנת הפרט נגד הריסתו העונשית של בית בכפר בית כאחיל, סמוך לחברון, בו גרים אישה ושלושת ילדיה.

מזה למעלה משני עשורים, מוביל המוקד את המאבק המשפטי נגד מדיניות הריסות הבתים העונשיות של ישראל, המופעלת נגד קרוביהם החפים מפשע של פלסטינים שביצעו פיגועים. על אף שהמוקד טוען פעם אחר פעם כי מדובר בענישה קולקטיבית אסורה, בג"ץ מאשר הריסות מעין אלה כדבר שבשגרה, ומקבל באופן עקרוני את טענת המדינה לפיה מטרת ההריסות היא להרתיע מפגעים פוטנציאליים.

בשבוע שעבר, לראשונה מאז 2016, קיבל בג"ץ עתירה שהגשנו לביטול צו הריסה עונשית. הצו הוצא נגד הדירה בה התגורר אדם המואשם במעורבות ברצח של דביר שורק באוגוסט 2019. אשתו ושלושת ילדיהם הקטנים (בני שנתיים, 7 ו-11) ממשיכים לגור בדירה, ואביו של הנאשם מחזיק בבעלות עליה. הצבא הוציא את צו ההריסה לבית רק בינואר 2020, כחמישה חודשים לאחר הפיגוע וכחודשיים לאחר שהרס את בתיהם של ארבעה גברים נוספים המואשמים בביצוע הפיגוע. עיכוב זה היה הבסיס להחלטה של בית המשפט לבטל את צו ההריסה, בקובעו כי השיהוי בהוצאת הצו מפחית "באופן משמעותי את כוחו ההרתעתי".

בית המשפט לא קבע בפסק הדין כי הריסות אלה הן בהכרח בלתי חוקיות, כפי שטען המוקד, וביסס את החלטתו לבטל את ההריסה אך ורק על השיהוי בהוצאת הצו. עם זאת, השופטת ברון הוסיפה כי "צו ההריסה... מכוון להריסת הבית שבו מתגוררים רעייתו של עטאונה ושלושת ילדיו הקטינים, שהינם חפים מפשע ולא גילו כל מעורבות בפיגוע – לא לכתחילה ולא בדיעבד. כבר מטעם זה קיים חשש ממשי לכך שצו ההריסה משמש כסנקציה עונשית גרידא."

מאוד התרגשנו להודיע למשפחה, בעיצומו של עיד אל-פיטר, שביתם ניצל מהריסה. הישג זה הוא צעד חשוב בניסיונותיו של המוקד להביא את בג"ץ לקיים בחינה עקרונית נוספת של מדיניות הריסות הבתים העונשיות, ולהכיר בכך שהריסות אלה מהוות הפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל עקרונות הצדק הבסיסיים ביותר.

בברכה,

ג'סיקה מונטל
מנכ"לית המוקד להגנת הפרט