בג"צ 434/79 1 . נוזהת טאהר אחמד סחוויל בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק לפני השופטים י' כהן, מ' שמגר, מ' בייסקי עתירה למתן צו-על-תנאי מיום טז בחשון תש"מ (6.11.1979). ל' צמל - בשם העותרות ר' יאראק, סגן בכיר לפרקליט המדינה - בשם המשיב פסק-דין 1. בעתירה שהוגשה לבית-משפט זה על-ידי שתי עותרות הן ביקשו צו שימנע מהמשיב לפוצץ או להרוס או | |
2. הבן של העותרת השנייה, ג'ומעה, הורשע עלידי בת-המשפט הצבאי ברמאללה בעבירה של חברות בהתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 1) ההרשעה בעבירת מתן מקלט כאמור לעיל היתה מבוססת על עובדות שבהן הודה ג'ומעה, והן - שהוא נתן מקלט בביתו לאדם בשם ג'אמל יאסין, ביודעו על פעולותיו של יאסין כחבר ארגון אל-פתח ובהן הנחת פצצה בירושלים למטרות פיגוע. המקלט שעליו מדובר ניתן ליאסין באותו חדר שעל איטומו הורה המשיב ובעת שיאסין נמלט מפני שירותי הביטחון. אחרי שהתגלה שהוא ביצע פעולות חבלה רבות. יאסין הביא עמו לחדר הנ"ל שני שקים ובאחד מהם היו חומרי נפץ. ג'ומעה הכיר את יאסין מקודם וזה גייס אותו כמה חודשים לפני מתן המקלט לארגון אל-פתח. ג'ומעה ביצע פעולות שונות, שפורטו 3. בנסיבות המפורטות לעיל אין כל יסוד לטענה שהמשיב אין כל יסוד לטענה זו וזה מכמה טעמים. כפי שטען בצדק מר יאראק המעשים של ג'ומעה חמורים יותר בנסיבותיהם מאלה שנעשו על-ידי נותני המקלט האחרים. במיוחד חשובה כאן העובדה, שג'ומעה הורשע גם בהחזקת חומרי נפץ, וזה כאשר הוא ידע על פעולות יאסין בארגון אל-פתח ובהן הנחת פצצה בירושלים למטרת פיגוע. על כן אין להגיד שלמשיב לא היתה סיבה להפעיל את סמכותו לפי התקנה הנ"ל לגבי החדר שבו ניתן המקלט ליאסין בבית העותרת השנייה ולא לעשות כן לגבי נותני המקלט האחרים. דווקא העובדה שרק כלפי עברין אחד ניתנה ההוראה בענין | |
4. גם טענות גב' צמל המסתמכות על 5. אנו דוחים את העתירה ומבטלים את |