ביום 14.12.2017
הכריע בג"ץ בעתירות שעניינן השבת גופות פלסטינים, המוחזקות בידי ישראל זה למעלה משנה, למשפחותיהם, כדי להביאן לקבורה הולמת, על פי המסורת והדת.
בהכרעת רוב, קיבל בג"ץ את טענות המשפחות – שעתרו באמצעות עורכי דין פרטיים – בקבעו, כי "מן הזכות לכבוד האדם נגזרות גם זכויות המת ובני משפחתו, להביא את המת לקבורה מכובדת ונאותה, שתאפשר התייחדות וזיכרון. זכויות אלה הוכרו בפסיקה, ללא קשר לשאלת זהותם של המתים, גם כאשר הם היו מחבלים וחיילי אויב. זאת, על רקע המוסכמה הכללית שלפיה זכויות אדם נתונות לכל בני האדם, באשר הם...". עוד נקבע בפסק הדין, כי החוק הישראלי אינו מקנה למפקד הצבאי סמכות להחזיק גופות של מבצעי פיגועים לצרכי משא ומתן, וכי צווי הקבורה הוצאו על ידי המפקד הצבאי שלא כדין. חרף זאת, הכריע בג"ץ, כי "בשים לב למכלול הזכויות והאינטרסים שניצבים על הפרק", לרשות המדינה יעמדו שישה חודשים לגיבוש חוק ייעודי להסדרת החזקתן של גופות פלסטינים בידי ישראל, ורק אם לא תעשה כן, יהיה עליה להשיב את הגופות למשפחות.
עוד משנות ה-90 פועל המוקד להגנת הפרט כדי להשיב גופות פלסטינים המוחזקות בידי ישראל למשפחותיהם. במסגרת טיפולו במאות מקרים במהלך השנים, נחשפה תמונה קשה באשר ליחס לו זכו אותן גופות; הקבורה בוצעה בצורה רשלנית ומבזה, תוך פגיעה חמורה בכבוד המתים ובכבוד משפחותיהם. במקרים רבים הפכו מחדלים אלה את המלאכה העתידית של איתור וזיהוי הגופות לכמעט בלתי אפשרית. זאת ועוד.
שבע מהגופות שישראל התחייבה להשיב למשפחות כלל לא נמצאו.
המוקד מדגיש, כי אף מעשה חקיקה לא יכול להכשיר את הנוהג הפסול של החזקת גופות, וחוזר וקורא לישראל למלא את חובתה על פי כללי המוסר האנושי והדין הבינלאומי, ולהשיב למשפחות את שרידי יקיריהן. שיקולים פוליטיים או מדיניים, בהם נתלית ישראל בהקשר זה, הם בהכרח שיקולים זרים ופסולים.
