ביום 20.8.2015
פנה המוקד לצבא, בבקשה לפי חוק חופש המידע, לקבל לידיו את נהלי קבורת גופותיהם של פלסטינים המוחזקות בידי ישראל, לרבות עדכון על יישום המלצות ועדת ארדיטי, שהוסמכה לדון בנושא בשנת 1999, על ידי הרמטכ"ל דאז. המוקד ביקש כי יימסרו לידיו הפקודות וההוראות הרלוונטיות, אותן איתרה הוועדה, כמו גם כלל הנהלים והפקודות הקיימים, הנוגעים לגופות פלסטינים. זאת, במטרה לנסות ולשפוך אור על התנהלות המדינה בנושא לאורך השנים ולעמוד על הכשלים שהובילו ל"היעלמותן" של גופות רבות.
לאחר למעלה מחצי שנה מאז הפנייה, ולא לפני ש
המוקד נאלץ לעתור בעניין לבית המשפט, התקבלו מהצבא
ההוראות העדכניות והתקפות שנקבעו לטיפול בגופות פלסטינים. ברם, בנוגע לבקשת המוקד לקבל לידיו גם את הפקודות והנהלים הישנים, שנזכרו בדו"ח ועדת ארדיטי,
השיב הצבא, כי יש לפנות לארכיון הצבאי. ארכיון הצבא מסר ביום 20.6.2017, כי לא ניתן להיענות לבקשה, משום ש"מדובר בחומר מסווג בעל רגישות ביטחונית" וכן נוכח ה"עובדה שמדובר בחומרים עדכניים ורלוונטיים, משני העשורים האחרונים והשפעתם... עדיין משמעותית".
לאור זאת,
עתר המוקד ביום 27.7.2017 לבג"ץ, בדרישה להורות על חשיפת המסמכים המבוקשים. המוקד טען, כי אין כל בסיס או הגיון לנימוק לפיו העברת הפקודות הישנות, שנקבעו בין השנים 1998-1971, עלולה לסכן את ביטחון המדינה, בעוד שהנהלים העדכניים והתקפים כיום נמסרו למוקד. עוד טען המוקד, כי נראה שהמדינה נתלית בנימוק אבסורדי זה על מנת להסתיר ולטשטש את כשליה בטיפול בגופות ואף הדגיש, כי הזכות לדעת – העומדת בבסיס העתירה – מהווה זכות יסוד, הנמנית עם אבני היסוד של חברה חופשית ודמוקרטית.
