בעקבות עתירת המוקד קיבל קטין פלסטיני המתגורר עם הוריו בירדן רישיון ביקור לגדה המערבית ונרשם במרשם האוכלוסין בגדה: מפקד הצבא בגדה המערבית מערים קשיים על מתן רישיונות ביקור לקטינים פלסטינים הגרים בחו"ל, ובכך מנסה לסכל את יכולתם לחזור ולהתגורר בשטחים לכשיחפצו

העותר נולד למשפחה פלסטינית. אביו רשום במרשם האוכלוסין הפלסטיני בגדה המערבית ואימו היא נתינה ירדנית. המשפחה חיה בירדן. כשנה לפני יום הולדתו ה-16 של העותר, הגיש אביו בקשה לרישיון ביקור עבור בנו, כדי לרשמו במרשם האוכלוסין הפלסטיני בגדה. הרשויות הישראליות החזירו את בקשתו זו לצד הפלסטיני ללא תשובה וללא נימוק להחזרתה. בעקבות פניית המוקד, השיב היועץ המשפטי של הגדה המערבית כי כלל לא נתקבלה מהעותר פנייה כזו, ועליו להגישה שוב. כך עשה, וביקש כי עניינו יטופל במהירות היות שבקרוב ימלאו לו 16 שנים. לאחר שפנייתו זו לא זכתה למענה, הגיש המוקד להגנת הפרט עתירה לבג"ץ.

מאז 1996 הסמכות לרישום ילדים מתחת גיל 16 היא סמכות בלבדית של הרשות הפלסטינית. סמכויות רישום הילדים בשטח הגדה נקבעו במנשר צבאי (מספר 7) אשר החיל את הוראות הסכם הביניים משנת 1995. למרות זאת, קבעה ישראל כי לא תכבד את הרישום אם הקטין לא יהא נוכח פיזית בגדה. החל מאוקטובר 2000 הקפיאה ישראל את האפשרות לקבל רישיונות ביקור לשטחים, מדיניות שרוככה בעקבות מספר עתירות לבג"ץ.

בעתירה מתאר המוקד את מעגל העיוועים שלא ניתן לפרוץ: מחד, בעקבות דרישת הצד הישראלי שאינה מעוגנת, למעשה, באף מסמך, רישומם של ילדים בני פחות מ-16 המצויים בחו"ל התאפשר רק כאשר היו נוכחים פיזית בגדה. מאידך, כל עוד לא נרשמו – לא איפשר הצבא את כניסתם לגדה.

בעקבות התערבות המוקד, הודיע מפקד הצבא בגדה המערבית ביום 16.5.07 כי יטפל בבקשה לרישיון ביקור לעותר על אף שמלאו לו 16 שנים, וכי בקשתו לרישום במרשם האוכלוסין תטופל ותאושר ע"י הצד הישראלי ככל שתוגש בקשה מתאימה ע"י הצד הפלסטיני. הנער הגיש את בקשתו לרישיון ביקור, הבקשה אושרה, וביום 20.7.07 נכנס לגדה המערבית ונרשם כפי שביקש.

לצפייה בבקשה למחיקת העתירה בעקבות קבלת הסעד המבוקש מיום 27.8.07

לצפייה בעתירה מיום 17.9.06